סיכום שמות פרק יט

שמות יט: מעמד הר סִיני

לאחר שלושה חודשים מאז שעם ישראל יוצא ממצרים הם מגיעים להר סיני לאחר ששהו ברפידים. הם חונים מול ההר ומשה עולה לשמוע את דברי האל.

ה' פונה אל משה ואומר לו שידבר עם עם ישראל. שיזכיר להם את הניסים שהוא עשה להם כשהוציא אותם ממצרים ואיך נשא אותם אליו כמו נשר שנושא את ילדיו ומביא אותם אליו. הוא אומר למשה להציע בפני העם את התנאי להמשך השמירה וההגנה עליהם: הם ישמעו בקול ה' וישמרו בריתו והוא יתן להם יחס מיוחד ושונה מליתר העמים. הם יובדלו מאחרים ויהיו קדושים לאל.

משה פונה אל זקני העם ואומר להם את דברי האל וכל העם אומרים ביחד: "כל אשר דיבר ה' נעשה".
משה משיב אל ה' את דברי העם וה' מעדכן אותו לגבי האירוע הגדול שעומד להיות והוא מעמד הר סיני שבו העם יתחזק באמונה בה' ובמשה כשליח האל. ה' מנחה אותו לגבי ההכנות של העם למעמד הר סיני.

הכנות העם:

1. להתקדש
2. לכבס בגדיהם
3. להתכונן ליום השלישי
4. לא לעלות אל ההר ולא לנגוע בקצהו.

ה' מזהיר את משה שמי שיגע בהר אם זה אדם או בהמה ימות. רק כשישמעו את קול השופר יוכלו להתקרב אל ההר [במשוך היובל].

משה פונה אל העם ומדריך אותם כיצד הם צריכים להכין את עצמם ולהתקדש לפני מעמד הר סיני:

1. להתקדש
2. לכבס בגדיהם
3. להתכונן במשך שלושה ימים ליום הזה
4. לא לגשת אל אישה בימים אלה.

בבוקר היום השלישי עם ישראל שומע קולות, ברקים וקול שופר חזק מאוד והם רואים ענן כבד על ההר. העם מפחדים מאוד ומשה מוציא אותם מהמחנה ומנחה אותם שיעמדו בתחתית ההר.

ה' יורד באש לכיוון ההר ולכן הר סיני עשן כולו וקול שופר חזק מאוד מסביב. ה' מצווה על משה לעלות אל ראש ההר וכשמשה עולה אל ההר ה' מצווה עליו לרדת ולהזהיר את העם שלא יעלו אל ההר כדי שלא ימותו וגם את הכהנים שיזהיר שיתקדשו כדי שלא ימותו.

משה משיב לה' שהעם לא יעלה כי הרי ה' נתן הוראה לא לעלות ובכל זאת ה' אומר למשה לרדת אליהם הוא ואהרון ולהזהיר את הכוהנים והעם מעליה אל ההר שלא יפגעו. משה יורד אל העם.

תקבולת נרדפת: חזרה על אותו רעיון במילים שונות

ה' פונה אל משה שיאמר לבית יעקב ויגיד לבני ישראל.
יש פה תקבולת נרדפת.
יאמר=יגיד
בית יעקב=בני ישראל
על פי הפרשנות: בית יעקב=אל הנשים ובני ישראל אלה הגברים. אל כל אחד מהם יש צורך לפנות בסגנון אחר ובשפה אחרת כדי שיקבלו את הדברים בצורה נכונה וטובה.

מטאפורה - דימוי המתאר אירוע מסויים:

אשא אתכם על כנפי נשרים - דימוי המתאר את הדרך שבה ה' הוציא את עם ישראל ממצרים. בעוצמה ובכבוד. כמו נשר שנושא את ילדיו בחוזק ובעוצמה.
המטרה בהדגשת האל את החסדים שעשה עם העם כדי להדגיש את כוחו והיכולת שלו להמשיך להגן עליהם תמיד ואת המחויבות שלהם כלפיו בגלל החסדים שעשה עימם.

משפט תנאי - מופיע בתחילתו בדרך כלל עם המילה אם במידה ותעשו משהו מסויים תקבלו תוצאה מסויימת.

"אם תשמעו בקולי...והייתם לי סגלה מכל העמים..."
עם ישראל ישמעו בקול ה' וישמרו בריתו ובתמורה יקבלו את הגנת האל ויהיו מיוחדים וקדושים לאל מכל העמים.
עם ישראל מקבלים את תנאי הברית[ההסכם]. "כל אשר דיבר ה' נעשה" [פסוק ח']

אירוע מכונן - אירוע חד פעמי שבו יש תפנית בחיי האדם/ העם והוא מעצב או משנה את אישיות האדם/ העם.

מעמד הר סיני כאירוע מכונן מאירוע זה והלאה ה' ועם ישראל קשורים בקשר חזק. הם יכולים לשמוע בקול האל ולהתנהל עם הגנתו ושמירתו והם יכולים לחטוא ולהיענש אבל תמיד יהיה ביניהם קשר חזק שלא מתנתק.

דמיון לארוע מחיי היהודי:

"הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל"
גבר נושא אישה ומקדש אותה- היא מיוחדת לו ומובדלת לו כך גם עם ישראל יהיה מיוחד ומובדל מעמים אחרים.
"והייתם לי סגלה מכל העמים" "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"
מעמד הר סיני רומז בתוכו אירוע מיוחד. טקס החתונה. הברית שבין ה' לעמו.

מטרת תיאורי הטבע לאורך מעמד הר סיני:

חיזוק ההבנה שה' הוא השולט בטבע ולא כמו שעמים האמינו שאיתני הטבע הם בעצמם אלים.

כינויים של העם בפרק: דרך הכינויים ניתן לראות את הקשר החזק בין האל לעם

גוי קדוש, ממלכת כהנים, עם סגולה, בני ישראל, בית יעקב

מילים לביאור:

סגולה - מיוחד
יובל - שופר
ויחרד - פחד מאוד

פערים בין דברי ה' אל משה לבין דברי משה אל העם:

1. ה' לא אומר בפירוש שהם צריכים להימנע מקרבת אישה ב3 הימים לפני מתן תורה -פרט שמשה מוסיף ומדגיש.
2. ה' אומר למשה מתי הזמן שהעם יכולים להתקרב אל ההר [כשישמעו קול שופר] -פרט שמשה משמיט.

לפערים בין מסירת דברים יש ברוב הפעמים הסבר:
יכול להיות שמשה לא סמך על העם שלא ידעו כיצד ראוי ונכון להתקדש ולכן פירט להם ובאותה מידה חשש שלא ידעו מתי קול השופר שמראה על כך שאפשר להתקרב אל ההר ויוכלו למות ולכן לא נתן להם את הסימן.

בפרק זה אפשר לראות הדרגה והבחנה במעמדות

1. ה'
2. משה
3. אהרון
4. כהנים
5. עם ישראל [בית יעקב=נשים ובני ישראל=גברים]

החודש הראשון על פי התורה הוא ניסן בגלל שבו עם ישראל יוצא ממצרים מעבדות לחרות ורק אז הם באמת יכולים להיחשב כחיים וחופשיים.

ביטויים וניבים:

.1 ואשא אתכם על כנפי נשרים - אשא אתכם בביטחון, בזהירות, בעוצמה ובכבוד.
.2 והייתם לי סגולה מכל העמים - עם מיוחד, עם נבדל מאחרים ונבחר מהם
.3 ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש - עם ישראל מצווה פה להתרומם מעל צרכיו הגופניים ולהיות טובים יותר

מסקנות:

מהפרק ניתן ללמוד את הקשר החזק בין העם לה'. קשר שלא יתנתק.

מהפרק ניתן להבין שזה שאנחנו נבחרנו להיות עמו של האל מחייב אותנו להתנהג בצורה ראויה וטובה ולהיות דוגמה ומופת לעמים אחרים ולמלא את יעודנו כראוי.

מהפרק ניתן ללמוד על האירוע ההיסטורי המתועד והיחיד בעולם שבו אל נגלה לעם שלם וכרת עימו ברית והעביר לו את חוקיו.