הפרק מתאר את בואו של יעקב אל העיר חרן ואת נישואיו ללאה ולרחל, בנות דודו. יעקב פוגש ברחל ליד הבאר והיא עוזרת לו להגיע אל בית אביה. סיפור פגישת רחל ויעקב נכתב על פי דגם ספרותי המכונה "הפגישה עם הנערות השואבות ליד הבאר": איש ההולך בדרכים מגיע אל אזור הקרוב לעיר. הוא פוגש נערות שואבות מים מן הבאר והן עוזרות לו להגיע אל יעדו. חריצותו ועבודתו הקשה של יעקב בפגישתו עם רחל רומזת על העבודה הקשה למען רחל ולבן אביה בעתיד.
יעקב מבקש להתחתן עם רחל בת דודו, ובתמורה הוא מתחייב לעבוד שבע שנים כבית לבן. הנישואים לבת הדוד היו מקובלים מאוד בחברה השמית. לבן נותן ליעקב את בתו הבכורה לאה במקום רחל. החלפת בנות לבן מבטאת את העונש ליעקב על פי עקרון מידה כנגד מידה על לקיחת הברכה מעשו כאשר התחזה לאחיו. בבראשית כז ניצלה רבקה את עיוורונו של יצחק והחליפה את יעקב, הבן הצעיר בעשו, הבן הבכור, ובסיפור שלפנינו מנצל לבן את החשיכה בלילה ומחליף את רחל, הבת הצעירה, בלאה, הבת הבכורה. יעקב מתלונן בפני לבן "למה רימיתני". ויצחק מספר לעשו "בא אחיך במרמה". לאה הצליחה ללדת ארבעה ילדים, למרות שהייתה שנואה ודחויה על ידי יעקב, ואילו רחל האהובה על יעקב הייתה עקרה.