השושלת של האבות מתפתחת במתכונת של זוגות הנפרדים זה מזה: אברהם נפרד מלוט בן אחיו הרן, אשר בחר לגור בכיכר הירדן ליד גבולות הארץ. יצחק זכה בברכה והתגורר בארץ לעומת ישמעאל אשר כן במדבר. יעקב זכה בברכה- בכורה וצאצאיו ישבו בארץ הפוריה לעומת עשיו אשר חי על חרבו וצאצאיו התגוררו בהר שעיר- אדום מחוץ לארץ כנען. הסיפור מתאר את לקיחת הברכה המיועדת לעשיו על ידי יעקב. הסיפור נפתח בתיאור זקנתו של יצחק ועיוורנו. הוא מבקש מבנו עשו לצוד לו ציד ולהכין לו מטעמים, כדי שיברך אותו.
רבקה, אשר שמעה את השיחה, פעלה לטובת בנה הצעיר יעקב ובקשה ממנו להכין להביא שני גדיי עיזים טובים, כדי שתכין מטעמים ליצחק. יעקב יגיש לאביו יצחק את המטעמים ויזכה בברכה. יעקב חושש שמא אביו יזהה אותו, יעקב היה איש חלק ואחיו היה שעיר, ואז יטיל עליו קללה במקום ברכה. אך רבקה מבטיחה לבנה יעקב כי אם אביו יטיל עליו קללה היא תחול עליה ולפיכך היא מלבישה את בנה יעקב בבגדי עשיו ומכסה את ידיו בעורות עיזים.
יעקב הגיש את המטעמים לאביו יצחק וביקש את הברכה. יצחק חשש שמא העומד מולו אינו עשיו. קולו של יעקב הסגיר אותו וכן המהירות בה הצליח לצוד ציד ולהכין לו מטעמים. יצחק מבקש מיעקב להתקרב ואז ממשש אותו ומריח את ריח בגדיו של עשיו אותם לבש יעקב. הוא משתכנע ומעניק ליעקב את הברכה המיועדת לעשיו. יעקב הוא הזוכה להמשיך את השושלת המשפחתית ולשבת בארט, צאצאיו ישבו על אדמה פורייה עם שפע מים וישלטו על צאצאי עשיו. עשיו הגיע אחרי יעקב וגילה לחרדתו ולחרדת אביו יצחק כי יעקב קיבל את ברכתו. בדברי עשיו מסתתר מדרש שם ליעקב "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים". עשו מסביר את השם יעקב מן הפועל 'עקב' במשמעות - לרמות פעם אחת בלקיחת הבכורה תמורת נזיד העדשים וכעת בקבלת הברכה. עשיו קיבל ברכה פחות טובה מזו של יעקב, נחלת צאצאיו לא תהיה פורייה ושופעת במים וצאצאיו ישועבד לבני יעקב, אך יצליחו להתגבר. לפי ההיסטוריוגרפיה המקראית. אדום נשלטה על ידי ממלכת דוד אך השתחררה בהמשך. עשיו תכנן לנקום באחיו יעקב לאחר מות יצחק ורבקה מיהרה לשלוח את בנה יעקב אל אחיה לבן בעיר חרן.