א. בתעודה צורית נאמר:
צוביתו בת אמה עשתרת ניתנת למלכורם בן עבד עזז לאישה. אם צוביתו לא תלד, היא תיקח
אמה במקומה וילדי האמה יחשבו ילדיה של צוביתו. אם צוביתו תשנא את האמה היא תוכל
למכרה.
(1) ציינו שתי נקודות דמיון בין התעודה הצורית לבין המתואר בפסוקים 2-1.
(2) יש הטוענים כי המעשה של שרי היה צעד יוצא דופן של נדיבות כלפי אברם. האם המקור הצורי מחזק טענה זו?
ב. קראו פסוקים 12-10.
יש המפרשים את פסוק 12 כגנאי לישמעאל. ציינו שני ביטויים מפסוקים 10-12 המלמדים כי המלאך התכוון לברך את ישמעאל כאבי אומה ולא לגנותו.
קראו את פירוש רמב"ן:
חטאה אימנו בעינוי הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בו שיהא פרא אדם
לענות זרע אברהם ושרה.
הסבירו כיצד לדעת רמב"ן שמו ואפיונו של ישמעאל רומזים על עונש לאברם ולשרי.