• פס' א'-ד': חלום פרעה הראשון (הפרות)
• פס' ה'-ז': חלום פרעה השני (השיבולים)
• פס' ח'-י"ג: אנשי משק ביתו של פרעה לא מצליחים למצוא פתרון לחלומות, שר המשקים נזכר ביוסף
• פס' י"ד-ל"ב: פרעה מספר ליוסף על חלומותיו ויוסף פותר אותם
• פס' ל"ג-מ"ד: יוסף הוגה תכנית להמשך ופרעה ממנה את אותו למשנה למלך
• פס' מ"ה - נ"ב: תוכניתו של יוסף יוצאת לפועל והוא מקים משפחה
• פס' נ"ג-נ"ז: פעולותיו של יוסף בשנות הרעב
הסיפור מתאר את בואו של יוסף אל חצר פרעה ומינויו לדרגה גבוהה במצרים. פרעה חלם שגי חלומות סמליים, אשר נוגעים למצרים כולה ולכלכלתה. בחלומו הראשון ראה פרעה שבע פרות יפות, שמנות ובריאות עולות מן היאור ורועות באחו, והנה בחלום השני עולות מן היאור שבע פרות דקות ורעות ואוכלות את שבע הפרות הטובות. לבקר הייתה חשיבות מרכזית בעולם העתיק. הוא שימש לעבודה חקלאית, לחלב ולמאכל. הרועים נהגו לבלות חלק מן השנה ברעיית בקר באזורי הביצות של הנילוס בשל הצמחייה העשירה. בחלום השני רואה פרעה שבע שיבולים "בריאות וטובות" עולות בקנה אחד ליד היאור, ואחריהן צומחות שבע שיבולים רעות הבולעות את הטובות. השיבולים היו גידל חקלאי חשוב בעולם העתיק.
יוסף הצליח לפתור את החלומות בעזרתו של האל. הוא נעזר בניסיון שרכש בפתרון חלומות שר המשקים ושר האופים. לחלומות השרים ולחלומות פרעה נקודות דמיון משותפות: הופעת בעלי חיים וצמחים (בחלומות השרים מופיע הגפן והעוף ובחלומות פרעה פרות ושיבולים): המספרים 3, 7 מציינים תקופת זמן (שלושה ימים בחלומות השרים ושבע שנים בחלומות פרעה); בשני החלומות האכילה מסמלת אסון (העוף אוכל מן הסל על ראש שר האופים, והפרות הרעות אוכלות את הפרות הטובות, ושבע השיבולים הרעות אוכלות את השיבולים הטובות בחלומות פרעה). יוסף הצליח לפתור את החלום גם בזכות הכרת הגיאוגרפיה והכלכלה של מצרים. הוא הבין כי השיבולים והפרות המופיעות ליד היאוּר מסמלות את הבקר ואת תבואת מצרים, המספר שבע מסמל את תקופת הזמן (שבע שנים) ופתרון החלוּם הוא: שבע הפרות הטובות ושבע השיבולים הטובות מסמלות שנות פריחה ושגשוג כלכלי, ואחריהן תהיינה שבע שנות רעב שמסמלות אותן בחלומות הפרות הרזות והשיבולים הרעות.
נקודות הדמיון בין שלושת צמדי החלומות הן רבות: בכל החלומות מופיע מזון: בחלום יוסף מופיעות אלומות, שר המשקים אוחז כוס יין ושר האופים נושא על ראשו שלושה סלי מזון, פרעה רואה שבע פרות שמנות ושיבולים. פרעה עצמו נזכר בחלוּם שני השרים ובחלומותיו, ובכל החלומות יש חשיבות למספרים: אחד-עשר הכוכבים המשתחווים ליוסף מסמלים את אחיו, שלושת שריגי הגפן ושלושת הסלים מסמלים שלושה ימים, ושבע הפרות ושבע השיכולים מסמלות שבע שנים. הפועל עלה ואכל מופיעים בחלומות השרים ובחלומות פרעה.
למרות שיוסף הוזמן לפתור את חלום פרעה, הוא מציע לפרעה תכנית אשר תציל את מצרים משבט שנות הרעב. יוסף ראה בחלומות פרעה המשך לחלומותיו. כאשר האחים שאלו "המלך תמלך עלינו" הבין יוסף בעומדו לפני פרעה כי חלומותיו יתגשמו. לכן הוא יעץ לפרעה למרות שלא נתבקש. תוכנית יוסף הייתה למנות אדם "חכם ונבון" אשר ימנה פקידים שתפקידם לאגור מזּון בשבע השנים הטובות לקראת שבע שנות הבצורת. פרעה ממנה את יוסף על בית המלך. תואר זה ידוע מתעודות מצריות בשם "הממונה הגדול של בית אדון מצרים", המשמש כפקיד הגבוה ביותר במצרים לאחר משנה המלך. פרעה מעניק ליוסף סמכות על כל מצרים, כדי לאגור מזון לקראת שבע השנים הרעות: "ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים" (פסוק 41). פרעה השיא את יוסף לאסנת בתו של הכהן פוטיפרע והעניק לו את השם "צפנת פענח", שפירושו במצרית "האל אמר ויחי" או "מפרנס הארץ ומעניק החיים". חז"ל פירשו כי אסנת הייתה בתם של דינה, בת לאה, אשר הגיעה בדרך פלא אל מצרים. בתקופה ההלניסטית והרומית נתחבר ספר בשם "יוסף ואסנת" בקרב יהודי מצרים, שתיאר את אסנת כעובדת אלילים שנתגיירה.
השמוּת העבריים של ילדי יוסף מביעים תודה לה' על השינוי במצבו: הראשון "מנשה" - "כי נשני (השכיח) ה' את כל עמלי (-סבלי) ואת כל בני ביתי", והשני "אפרים" - "כי הפרני ה' בארץ עני (סבלי, ארץ מצרים)".