יעקב שנמצא בכנען ושם יש רעב רואה שיש תבואה במצרים ולכן שולח את בניו כדי לקנות תבואה כדי שיהיה להם מה לאכול. את בנימין יעקב לא שולח למצרים מכיון שחושש שיקרה לו אסון בדרך. כשבני יעקב מגיעים למצרים הם רואים את יוסף שאחראי על כל המקום והוא מנהל את כל עניין מכירת התבואה. הם משתחווים אליו.
יוסף מזהה את אחיו אך הם לא מכירים אותו. הוא נזכר בחלומותיו על כך שהם משתחווים אליו. הוא פונה אליהם בדברים קשים ומאשים אותם בכך שלא באו לקנות תבואה אלא הם מרגלים שבודקים את נקודות התורפה של הארץ כדי לכבוש אותה. האחים משיבים לו שהם בני איש אחד ואינם מרגלים. הם שנים עשר אחים לאב אחד. הקטן נשאר עם האב ואילו הנוסף איננו. יוסף מציג את עצמו כאילו אינו מאמין להם ומציע להם הצעה: אחד מהם ישוב לביתם אל אביהם ויביא את האח הקטן בזמן שהוא ילך כל שאר האחים ישהו בכלא עד שהוא ישוב. האחים לא משיבים ויוסף כולא אותם במשך 3 ימים. לאחר שלושה ימים יוסף מוציא אותם מהכלא ומציע להם הצעה חדשה: כולם ישובו אל ביתם ויביאו אוכל לבני ביתם ואח אחד ישאר בכלא עד שישובו ויביאו את אחיהם הקטן איתם.
האחים מסכימים להצעה השנייה ומתוודים ביניהם על כך שאלוקים מעניש אותם על מכירת יוסף וכל מה שקורה להם קורה כעונש על מעשיהם כלפי אחיהם שלא שמעו לתחנונים שלו. ראובן גם הוא מוסיף שהוא ביקש מהם לא לחטוא לילד והם לא שמעו ולכן דמו נדרש מהם. יוסף ששומע את הדברים מסתובב לצד ובוכה.
יוסף מצווה על אנשיו לשים לאחים כל אחד בשקו: תבואה, הכסף שהביאו כדי לשלם על התבואה וצידה לדרך. האחים יוצאים לדרך חזרה לכנען. באמצע הדרך הם עוצרים במלון ואחד מהם פותח את השק כדי להוציא אוכל לחמור והוא רואה שהכסף שהביא לצורך תשלום על התבואה נשאר גם הוא בשק. הוא מספר לאחיו והם בודקים כל אחד את השק שלו וכולם רואים שגם כספם הוחזר הם נבהלים מאוד וחוששים ממה שמתכנן להם אלוקים.
כשהאחים שבים לבית הם מגיעים אל יעקב ומספרים לו על אדון המקום שדיבר איתם בצורה קשה הם מוסיפים את הדו שיח ביניהם לבין האדון: הוא האשים אותם בכך שהם מרגלים והם השיבו לו שהם כנים [אמיתיים] ושהם לא מרגלים אלא בנים של איש אחד. אחד איננו והקטן עם האב בכנען. הצעת האדון הייתה להשאיר אחד מהם איתו ואת כל השאר להשיב כדי שיביאו אוכל לבני ביתם. כשהם חוזרים שוב שיביאו איתם את אחיהם הקטן ואז כשהוא יראה שהם כנים ואמינים הוא יחזיר להם את אחיהם [שמעון] ויתן להם לסחור בארץ.
האחים מרוקנים את השקים ורואים את צרורות כספם בשקים ומפחדים.
יעקב אומר לבניו: אתם שיכלתם אותי. יוסף איננו, שמעון איננו וגם את בנימין אתם רוצים לקחת? כל כך הרבה צרות עליו. "עלי היו כלנה" [ יש האומרים שרומז פה על הצרות שהיו לו בראשי תיבות: עשו, לבן, יוסף].
ראובן הבכור מנסה לשכנע את אביו בכך שאומר לו שאם לא יחזיר את בנימין יעקב ימית את שני בניו. יעקב שותק ולא עונה לדברים כי הרי בני ראובן הם גם בניו...
יעקב מסרב לשלוח את בנימין כי חושש שיקרה גם לו אסון בדרך וכך לא ישאר לו שום ילד מאשתו האהובה רחל שמתה והוא ימות מתוך יגון וצער.
פערי מידע - בסיפורים רבים בתנ"ך יש פערי מידע במסירת הדברים. מטרת הפערים להדגיש את הסיבות שעומדות מאחורי הדמויות בהשמטת הפרטים או להרכיב מהם את האופי של הדמויות.
1. ההצעה הראשונה של יוסף שהיא לשים את כולם בכלא ואחד ילך להביא את האח הקטן
2. שאדון המקום כלא אותם ל3 ימים לפני ששחרר אותם.
3. ששמעון בכלא. [הם אומרים ששמעון עם השליט אבל לא אומרים שהוא בכלא]
4. שהם מכנים את עצמם עבדים בשיחה מול שליט מצרים.
הסיבות להשמטה יכולות להיות מגוונות: אחי יוסף לא רוצים לספר לאביהם את חומרת מצבם מול אדון מצרים כדי שלא יחלש ולא ידאג. או כדי שהוא יאשר להם לקחת את בנימין איתם כי לא יחשוש מהסכנה בעניין.
שימו לב שלמרות ניסיונות האחים יעקב לא מאמין להם ועדין חש שהמצב מסוכן ומסרב לשלוח את בנימין איתם.
יוסף- המשביר, אדוני הארץ, האיש, השליט, יוסף, אדוני.
אחי יוסף- בני ישראל, בני יעקב, עבדים. מרגלים.
יוסף נזכר בחלומותיו כשהוא נפגש עם אחיו והם משתחווים לו. בפרק זה אנו רואים שהחלום היה בעצם נבואה והפרק הזה הוא הפרק שבו הוגשמה הנבואה.
יוסף חלם שאלומות אחיו משתחווים לאלומה שלו. בפרק זה אפשר לראות שאחי יוסף משתחווים לו והם מגיעים בעקבות צורך בתבואה. להם יש מחסור בתבואה והוא זה שמספק להם תבואה לכן הם מתחתיו.
מילה מנחה - מילה שחוזרת בקטע ומטרתה להעביר מסר מסויים
ויכר, התנכר
המילה הנוספת מאותו שרש: נ.כ.ר
יוסף מכיר את אחיו אך מתנכר אליהם [מראה כאילו אינו מכיר אותם]
אחי יוסף - יורדים למצרים בתחילה ללא שום הרהור על יוסף אחיהם. בהמשך בעקבות האירועים הם מבינים שהאירועים שפוקדים אותם הם כעונש מאלוקים על כך שלא התייחסו לתחנוני אחיהם והם מקבלים את הדין.
יוסף - בתחילה מדבר אל אחיו בצורה קשה ומאשים אותם בריגול ואף כולא אותם ומאיים עליהם. בהמשך הוא מקל בהצעה הוגנת יותר ובסופו של דבר מתעוררים רחמיו כשהוא שומע את חרטתם הוא בוכה ונותן להם תבואה וצידה לדרך. [עדיין לא מזדהה כיוסף אחיהם]
לכל מעשה יש השלכות ולעולם אדם לא יודע היכן ומתי יצטרך את האחר לכן כדאי תמיד לכבד כל אדם ולהתנהג כראוי.
העולם הוא כמו גלגל. ה' משפיל ומרים. פעם אדם למעלה ופעם למטה. יוסף שהיה נתון תחת האחים וזקוק לחסדיהם עכשיו נמצא בעמדה בכירה שהם זקוקים לרחמיו.