ד"ה "וכל בכור בהמה" - לפי שהיו עובדין לה וכשהקב"ה נפרע מן האומה נפרע מאלהיה.
מה הקושי של רש"י בפסוק וכיצד הוא פותר קושי זה?
מהו המריסמוס? הדגימו והסבירו אמצעי ספרותי זה בפסוק 29.
הביאו שתי דוגמאות לפעולות אשר נעשו במהירות.
מה ניתן ללמוד מכך על הלילה האחרון במצרים?