• פס' א'- י"ד: מות יעקב וקבורתו במערת המכפלה
• פס' ט"ו-כ"א: יוסף ואחיו מתפייסים באופן רשמי
• פס' כ"ב - כ"ו: מות יוסף
פרק של פרידות. יעקב מת. יוסף מת. וספר בראשית מסתיים. יעקב מת (פסוק א). על פי בקשתו הוא ייקבר במערת המכפלה, אך בשל מעמדו של יוסף במצרים הוא זוכה לא רק למילוי משאלתו זו, אלא גם לקבורה מלכותית שכוללת חניטה לפי מנהג מצרים ותהלוכת לוויה מרשימה (פסוקים ג-יג).
מות יעקב מציף אצל האחים את הפחדים הישנים, ומגלה לנו, וגם ליוסף, שהם לא מאמינים למחילה שהעניק להם בפרקים הקודמים. "וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ." (פסוק טו). יוסף מצטער לשמוע, ומתעקש על השקפתו על סיפור חייו: "וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב." (פסוק כ).
ערב מותו משאיר יוסף לאחיו ולכל בני ישראל ההולכים ומשתקעים במצרים מסר חשוב, ובצדו בקשה לקבורה בכנען "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה." (פסוק כה). עם ההבטחה שגלות מצרים שתהפוך בפרק הבא (בספר הבא) לשעבוד מצרים, עתידה להסתיים, אנחנו מסיימים את ספר בראשית ועוברים לספר שמות.