• פס' א'-ז': ברכת יעקב ליוסף
• פס' ח'- כ"ב: ברכת יעקב לאפרים ומנשה
יעקב לפני מותו נפרד מיוסף ומבניו וקובע במעין צוואה הסדרים משפחתיים עם השלכות לדורות. יעקב "מאמץ" את שני בני יוסף – מנשה ואפרים והם משודרגים מנכדים לבנים "וְּעַתָה שְּנֵי בָנֶיָך הַנֹולָדִּים לְָּך בְּאֶרֶץ מִּצְּרַיִּם... לִּי הֵם אֶפְּרַיִּם ּומְּנַשֶה כִּרְּאּובֵן וְּשִּמְּעֹון יִּהְּיּו לִּי" (פסוק ה). מה המשמעות? אפרים ומנשה הם עתה שניים משניים עשר שבטי ישראל, כל אחד מהם יקבל נחלה בכנען. אפשר לומר שיש מעין קביעה משפטית שיוסף הוא הבכור היורש פי שניים לפי החוק המקראי (שתי נחלות, לשני בניו).
יעקב מברך את אפרים ומנשה. בברכתו הוא משנה (שוב) סדרי לידה " וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת-יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת-שְׂמֹאלוֹ, עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: שִׂכֵּל, אֶת-יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר" (פסוק יד). יעקב קובע כי אפרים, האח הצעיר, יהיה המוביל מבין השניים.